<h1>ספר הנייר הלכ' כלאים</h1>
<h2>דף נד.</h2>
כלאי הכרם אסור לזרוע ולקיים ואסורים בהנאה. כלאי זרעים אסור לזרוע ומותר לקיים. וק"ל כר' יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן בבת אחת, שנ' כרמך לא תזרע כלאים, פי' עם כלאים לא תזרע כרמך. אבל כלאי כרם במפולת יד מותר להביא זרעים לכרם דכיון דבארץ לא אסירי בהנאה בחוצה לארץ לא גזרו. כך א' הגאון ורב אלפס. והא דבעי ר' יאשיה חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד, היינו לחייב הזורע מלקות, אבל לעניין איסור אסורין אף מחטה וחרצן. ובחוצה לארץ אין אסורין לזרוע כי אם שלשתן יחד. אמנם אם זרע ירק בכרם אותו הזרע אסור באכילה אף בחוצה לארץ, ובלבד שיראהו הישראל לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר. וגם אומר ישראל לתינוק גוי לזרוע בכרם, אבל לגוי גדול לא משום דמחלף אטו ישראל.
אסור לזרוע בכרם מדרבנן כל מיני תבואה וירקות, ושאר מיני זרעים כמו כן אסורים מדרבנן. גפן שהוא מודלת גבוה הנקרא טרייל"א בלע"ז הרי זה זורע תחתיה, ובלבד שירחיק מן השורש ששה טפחים. כלאי הכרם אסורין לזרוע ולקיים ואסורים באכילה. כלאי זרעים אסורים לזרוע ומותרים לקיים ובאכילה. כלאי בגדים מותרים לעשות ולקיים ואינם אסורים רק ללבוש. כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים ואין אסורין אלא בהרבעה. רב יוסף הוה מערב זרעים וזורע בתחילה בחוצה לארץ. הזרעים השעורים והשבולת שועל והשיפון וכן במינים הרבה שאין דומין זה בזה אינו כלאים. תמו דברי הגאונים ורבי' משה.
